אם תרצו ענף הג'ודו הוא אגדה
, אם לא תרצו אין זו אגדה .
בשני המקרים אם תרצו ואם לא
הג'ודו בבאר שבע הוא יותר מאגדה, הוא מציאות. ומתוך אותה אגדה או חלום נגע
אורן סמדג'ה יליד באר שבע בחלום והביא עמו מדליה אולימפית מאולימפיאדת
ברצלונה 1992.
חלומו הנכסף של כל ספורטאי על
כדור הארץ ואולי יותר מכך חלומו של אב המגדל את בנו , מאמן אותו ורואה כיצד
הבן מביא לו כבוד יקר , סיפורו של מוריס סמדג'ה.
כאשר מוריס
סמדג'ה עלה לארץ בשנת 1961 מטוניס לבאר שבע היו מאחוריו שנות פעילות
כג'ודאי שזכה בתחרויות שנות במסגרת הצפון
–
אפריקאית. לאחר שמצא עבודה כחשמלאי במפעל "חרות" חיידק הג'ודו לא נתן לו
מנוח. ממעברת משק עזר הוא יצא לתור אחר עזרה לפעילותו בענף ייחודי זה. הוא
שמע על עוד מאמן בירושלים ונפגש עימו וביחד החליטו להקים את ענף הג'ודו
בישראל, ההצלחה לא מהירה לבוא וגם בבאר שבע לא ידעו איך " לאכול את העוף
הזה".
מוריס פתח את המועדון הראשון
לג'ודו בשכונה ב' בבאר שבע במקלט במועדון הנוער.
ההתחלה הייתה עם 10 ילדים אל
ללא מזרוני אימון וללא תלבושת מתאימה , על מנת להתגבר על הבעיה הביא כל אחד
הילדים 5 לירות ובסכום זה נקנו מזרוני סוכנות "יד שנייה" כאשר הספורטאים
ומוריס סמדג'ה בראשם תופרים ומחברים את המזרונים הבודדים ליחידה אחת.
מאחר שהתנאים במקלט היו בלתי
נסבלים הוחלף המקל באחת הכיתות בבית הספר נתיבות בבאר שבע. מבחינתו של
מוריס סמדג'ה זה היה לקום מוקדם בבוקר , לצאת לעבודה , לחזור הביתה או
ליתר דיוק לג'ודו ורק אז ב-11 בלילה לשוב הביתה.
התוצאה לא
איחרה לבוא . בתחרות ג'ודו בבת ים זכו הג'ודאים הבאר שבעים במקום הראשון
כאשר את בגדי התחרות המיוחדים לענף זה הם תפרו מבד חאקי צבוע בלבן…
הקמת הקריה למחקר גרעיני
בדימונה הביאה לבאר שבע באותן שנים מהנדסים מצרפת 15 מהם היו משוגעים
לג'ודו וספורטאים פעילים בעלי חגורות שחורות, החבורה הצרפתית החליטה לבוא
לקראת הצעירים ולקנות מזרון תחרויות חוקי למען המועדון הבאר שבעי . ביחד עם
המזרון החדש עברה הפעילות למועדון גדול יותר בבאר שבע.
בשנת 1968 נערכה בבאר שבע
לראשונה אליפות ישראל בג'ודו שהניבה המון מדליות זהב מאז ובמשך שנים היה
המועדון הבאר שבעי לאימת המועדונים האחרים בישראל.
שנות ה- 70 וה-
80 מוצאות את המועדון בפריחה ושגשוג שספורטאי המועדון נחשבים לטובים ביותר
בארץ , באותן שנים כיהן מוריס סמדג'ה כמאמן נבחרת ישראל ואף ניהל את קורסי
מדריכי הג'ודו במכון ווינגט, נבחרת ישראל באותן שנים יצאו לתחרויות רבות
בחו"ל ואף זכו במדליות רבות ביניהם גם מדליות זהב ועקב כך קיבל ענף הג'ודו
הישראלי הכרה בעולם הג'ודו.
בשנות השמונים עקב תאונת
דרכים שבנו חגי עבר נאלץ מוריס לפרוש מניהול הג'ודו אך עד היום מוריס ממשיך
בפועלו למען הכרת הענף והתקדמותו , יש לציין שמוריס סמדג'ה הינו בעל חגורה
אדום לבן דאן 6
אולם ללא ספק " הגדול מכולם"
היה אורן סמדג'ה שבגיל 10 הצטרף למועדון ומאז לא מפסיק לאגור מדליות כולל
פעמים מדליסט באליפות אירופה , פעמים מדליסט באליפות העולם ובעל מדליה
אולימפית מאולימפיאדת ברצלונה.
לקראת הופעת
הספר " באר שבע 50 שנות ספורט נבחר מוריס סמדג'ה כ
–
"ספורטאי היובל"- על תרומתו העצומה למען האדרת המצוינות בספורט ועל פועלו
יוצא הדופן למען חינוך הנוער לספורט.
מוריס סמדג'ה נולד בשנת 1932
בטוניסיה להוריו גיזלה ושארל. בשנת 1952 נשא לאישה את חיה ובני הזוג גרו
בעיר אריאנה 6 ק"מ מהבירה טוניס.
לבני הזוג 6 ילדים : יעל, חגי
, יהודית, איציק , אורן ואיתמר כולם היו ספורטאים מחוננים ובעלי מדליות
בינלאומיות גם לאחר שפרשו מספורט פעיל נותרו כולם בענף כמאמני ג'ודו.